היום נלמד להכין נשק

זה יחסית ממש קל .
לוקחים כמה מילים שאין שום קשר ביניהם .
מזמזמים לחן כלשהו בראש , רצוי מאוד שיהיה קליט ככל שיהיה , כדי שההשפעה שלו תהיה אפקטיבית יותר .
לוקחים את המילים , מלבישים אותן על הלחן , ומתחילים לתקוף .
שורה אחר שורה , בית אחר בית , חזרו על התהליך כמה שיותר , בסופו של דבר , מישהו יפגע מהנשק האיימתני שלכם .
לא מומלץ לנסות בסביבה עם אנשים שאתם גרים איתם , ההשלכות עלולות להיות ... מושלכות .

איזו חוצפה יש לאנשים , זה לא יאמן .
אני , יושב , שר לי להנאתי , ומה מירי ?
" לך הבייתה ! " .
למה מהההההההההההההההה
מההההההההההההההההההההה קרההההההההההההההה מהההההההההההההההההההההההההההההה !
חוצפנה כזאת ... בחיי , סכנות נפשות איימתנית .
לא רוצה ללכת הבייתה !
מה תעשי ???

הייתכן ?

תגידו אבלללל .... יכול להיות שיש לי בלוג ?
איך יודעים שהבלוג הוא בלוג ? מה הופך אותו לבלוג ?
זה כמו לאפה . הרי לאפה אינה לאפה עד שלא מגדירים אותה כלאפה , וכאחת , היא יכולה להיות גם סתם עלה בצק גדול ושרוף קלות .

אני עוד אשוב . שוב .

טוב , יצאנו לדרך

מטריד משהו ...
יום שישי , אני מנוזל חצי גוסס בבית , סרג' מדרבן אותי למוזרויות על פונים ...
יאללה בלוג .
כאן ככל הנראה יהיו דברים שיהיו מוזרים לחלקכם , אולי ישעשעו כמה מכם , אבל זה בסדר .

זהו אני , לורד יאבל השני , פותח בלוג זה , לתפארת ... אממ ... התפאורה .

היו חזקים , אמיצים , ויפים .